זהר

שנד) וציורא דיליה כגוונא דא...דא איהו דיוקנא דקמץ ָ , דאיהו ניצוץ ורקיע. ניצוץ איהו ככב, ועליה אתמר, דרך ככב מיעקב. רקיע, וקם שבט מישראל. ניצוץ איהו ככב, חמה דנהרא ברקיעא, עטרה על רישיה. לתתא אתפלג א כגוונא דא..., סיהרא דתחות רקיע ותרוייהו בציורא דא.

פירוש מעלות הסולם

שנד) וציורא דיליה כגוונא וכו': והציור שלו כעין זה , זה הוא צורת קמץ הפוכה...שהוא ניצוץ ורקיע. ניצוץ הוא כוכב ועליו נאמר דרך כוכב מיעקב. רקיע הוא שבט, ועליו נאמר וקם שבט מישראל. ניצוץ הוא כוכב, דהיינו חמה המאירה ברקיע, והיא עטרה על ראשו. למטה נחלקת א׳ כעין זה,...לבנה מתחת הרקיע, ושניהם, חמה ולבנה, נכללים בציור זה של א'.
פירוש, צורת א׳ נתבאר לעיל (אות קמ״ה) בסוד א׳ של וא״ו שבמילוי שם ס״ג שהיא השורש של שתוף הרחמים בדין וכוללת ב׳ הנקודות: נקודה של מדת הדין, ונקודה של מדת הרחמים ע״ש ובזהר בראשית א׳ (אות קל״ח) כתב א רישא וסופא דכל דרגין דאתרשים ביה דרגין כלהו ולא אקרי אלא אחד וכו׳ וכן בזהר אחרי (אות קפ״ה) א׳ סתים בגויה וכו׳ ודא הוא דכתיב כי נשבעתי נאם ה׳. כי צורת א׳ מורה על צמצום ב׳ שהוא עליית מלכות לבינה. וסיום החדש הזה ה״ס קו אמצעי של הא׳. וי׳ עליונה ה״ס כתר חכמה שנשארו למעלה מן הסיום. וי׳ תחתונה היא מורה על בינה ותו״מ שיצאו מן המדרגה ונפלו למדרגה התחתונה בזמן הקטנות, וכן מורה על הגדלות שעלו בחזרה ונתחברו למדרגה אחת עם י׳ העליונה, ע״י הפרסא שהיא קו האלכסון שבתוך הא׳ ואז נתגלו ממנה כל המוחין שבכל הפרצופים של ד׳ עולמות אבי״ע.
והנה מצמצום א׳ אין שום מציאות מוחין דאור ישר אפילו לזו״ן העליונים שבאצילות, וכל שכן לנר״ן של הצדיקים, ורשימה זו של צמצום א׳ היא מלכות דאו״א עלאין שהם ג״ר דבינה. ורשימה של צורת א' שהיא צמצום ב׳ מתחילה להתגלות בז״א דבינה דהיינו בישסו״ת. ולכן א׳ כוללת לכל המדרגות כי קוצו של י׳ העליונה ה״ס א״א וי׳ ה״ס או״א עלאין שבהם עוד מאיר צמצום א׳ מטרם שנגלה הקו האלכסוני שהוא הרקיע, דהיינו שבחינת הרקיע שה״ס מדת הרחמים היא בפנימיות, ונקודה דמדת הדין היא השולטת בסוד קמץ הפוכה שהניצוץ היא למעלה וכל שהוא למעלה הוא השולט. ורקיע שהוא הקו המושכב הוא למטה. וזה אמרו וציורא דיליה כגוונא דא...כלומר שהפרסא מכסה עליהם בסוד הרקיע המבדיל בין מים למים. דאיהו ניצוץ ורקיע והניצוץ שהוא נקודה דמדת הדין היא השולטת. ניצוץ איהו כוכב, ועליה אתמר דרך כוכב מיעקב שה״ס ז״א העולה למקום א״א, רקיע וקם שבט מישראל שה״ס קו האלכסון וה״ס ישראל סבא ותבונה אשר בגדלות הוא מתפשט עד סיום האצילות וכל הפרצופים נעשו אחד. וזה אמרו ניצוץ איהו כוכב חמה דהיינו קוצו של י׳ שבראש הא' וי׳ שהם או״א עלאין, דנהרא ברקיעא שה״ס ישסו״ת עטרה על רישיה.
לתתא אתפלג א׳ כגוונא דא...שנקודה דמדת הרחמים שולטת ומאירה אל סיהרא דתחות רקיעא דהיינו בגדלות כנ״ל ותרווייהו בציורא דא׳ ושני הציורים הכוללים כל המדרגות והפרצופים שבכל העולמות הן מצמצום א׳ שהם א״א ואו״א עלאין. והן מצמצום ב׳ שהם ישסו״ת וזו״ן דאצילות ובי״ע נכללים בהציור של אות א׳. ועי׳ בזהר אחרי (אות ש״ג) ות״ח מלה קדמאה וכו׳ ובוא וראה דבר ראשון שבתורה שנותנים לתנוקות הוא אלף בית, זהו דבר שאין בני העולם יכולים להשיג בבינתם, ולהעלות על רצונם, וכל שכן לדבר בפיהם, ואפילו מלאכים עליונים, ועליוני העליונים אינם יכולים להשיג משום שהם נסתרות של השם הקדוש ע״ש.