זהר

שנג) רקיעא דא נטלא תניינות, וסחרא ומתגלגלא, ואינון אתוון קדמאי דקאמרן, דאינון א"ט ב"ח, כלהו אתכלילו באינון אתוון עלאין, רזא דשמא קדישא דקאמרן, וסחרן ההוא רקיעא, וקיימין אינון אתוון דהוו באמצעיתא רזא דשמא קדישא, כלהו אתרשימו לסטר צפון, ואתרשימו ולא אתרשימו. לית מאן דיסתכל בההוא סטרא, כלהו אתחפיין, ואמרי בקל נעימו ברוך כבוד יי' ממקומו. אתחפיין מסטרא דצפון ואמרין דא אתחפיין מכל סטרין ואמרין דא.

פירוש הסולם

שנג) רקיעא דא נטלא וכו': רקיע הזה נוסע שנית, ומסבב ומתגלגל על ג' קוין (כנ"ל אות שמ"ו) ואלו אותיות הראשונות שאמרנו, שהם א"ט ב"ח וכו', כולן נכללות באלו אותיות עליונות שהן סוד השם הקדוש הויה שאמרנו, ומסבבים רקיע ההיא, ואלו האותיות הויה, שהיו עומדות באמצע, שהן סוד השם הקדוש, נרשמו לצד צפון, שהוא שמאל, ונרשמו ולא נרשמו, כי אין מי שיסתכל בצד ההוא, דהיינו להמשיך חכמה, שה"ס ראיה, כולם מתכסים מחכמה ואומרים בקול נעימות, ברוך כבוד ה' ממקומו. מתכסים בצד צפון, שה"ס קו השמאל, ואומרים זה, ומתכסים בכל הצדדים ואומרים זה. דהיינו ברוך כבוד ה' ממקומו. כי צד צפון כלול בכל ג' הצדדים. והטעם הוא כי אין החכמה מגולה אלא במלכות המקבלת מג' קוין, ולא בג' קוין עצמם. (כנ"ל בא דף רע"ו ד"ה ועוד).