זהר

שנג) ומאתריה דקרא אשתמע מלה, דכתיב, ויאמר אם שמוע תשמע. ויאמר: דא מלכא קדישא. ומאי קאמר, אם שמוע תשמע לקול יי' אלהיך, כד"א כי יי' אלהיך אש אוכלה הוא, דא כנסת ישראל. והישר בעיניו תעשה: דא צדיק. והאזנת למצותיו: דא נצח. ושמרת כל חקיו: דא הוד. כיון דעאלו באלין, הא מטו למלכא קדישא. לבתר מה כתיב, כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יי' רופאך. כי אני יי': דא מלכא קדישא.

פירוש הסולם

שנג) ומאתריה דקרא וכו': וממקום הכתוב נשמע הדבר. שכתוב, ויאמר אם שמוע תשמע. ויאמר, זה המלך הקדוש. ומהו אמר, אם שמע תשמע לקול ה' אלקיך, הוא כש"א, כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא, שהיא כנסת ישראל, דהיינו המלכות. והישר בעיניו תעשה, זהו צדיק שנקרא ישר. והאזנת למצותיו, זהו נצח. ושמרת כל חוקיו, זהו הוד. כיון שנכנסו באלו מלכות ויסוד ונצח והוד. הרי הגיעו למלך הקדוש, שהוא תפארת, שמקומו אחר נצח. וע"כ לאח"כ מה כתוב, כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך. כי אני ה' זהו המלך הקדוש שהוא ת"ת.