זהר

שנג) וכד אתמליין כל אינון רהטין, אתמליין לארבע סטרין דעלמא, וכלהו עדרייא אשתקיין, כל חד וחד לסטריה. וכד אתא יעקב, לאתקנא האי דרגא, בריר ליה סטרא דימינא, דאתחזי ליה, וסטרא אחרא דלא אתחזי ליה אתפרשת מיניה, כמה דכתיב, וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן. לבדו: הוה בלחודוי, דלא ישתמש בטעוון אחרנין דבסטרין אחרנין. זכאה חולקהון דישראל, דעלייהו כתיב כי עם קדוש אתה ליי' אלהיך ובך בחר יי' וגו'.

פירוש הסולם

שנג) וכד אתמליין וכו': וכשמתמלאים כל אלו הרהטים, הם מתמלאים לד' רוחות העולם, חו"ב תו"מ (כנ"ל באות שמ"ז) וכל העדרים נשקים, כל אחד ואחד לפי בחינתו, באותם ד' הבחינות חו"ב תו"מ. וכשבא יעקב לתקן מדרגה הזו, דהיינו הנוקבא, בחר לו צד הימין הראוי לו, וצד האחר שאינו ראוי לו נפרדה ממנו, כמ"ש ​וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן, לבדו היה בפני עצמו, שלא ישתמש באלהים אחרים שבצדדים האחרים. אשרי חלקם של ישראל, שעליהם כתוב, ​כי עם קדוש אתה וגו'.