זהר

שנג) ועל נשמתא, אית לה מרחמא עילאה. ומאי שמה. נשמתא לנשמתא. ואיהו איקרי אב לרוח. מיניה יתער לבר נש, יראה, ואהבה, תורה, ומצוה. ואינון מאב ואם בן ובת. יו"ד אב. ה"א אם. וא"ו בן. ה'יא בת. ודא ידו"ד מלא.

פירוש הסולם

שנג) ועל נשמתא אית וכו': ועל הנשמה, יש לה אוהב עליון, ומהו שמו. נשמה לנשמה שמו. שהיא אור החיה, הנמשך מחכמה. והיא נקראת אב אל הרוח. שהוא מז"א. כי חכמה ובינה, הם אבא ואמא לז"א. ממנה מתעורר אל האדם, יראה ואהבה תורה ומצוה, שהם נמשכות מאב ואם בן ובת. יראה ואהבה נמשכות מחו"ב, שהם נקראים אב ואם. תורה ומצוה נמשכות מז"א ומלכות, שהם נקראים בן ובת של חו"ב. יוד של שם הויה שהיא חכמה נקראת אב. הא שהיא בינה, נקראת אם. ואו שהיא ז"א, נקראת בן. הא אחרונה שהיא מלכות נקראת בת. וזו היא הויה מלאה.