זהר

שנג) כיון דאמר דמות, אמאי לבתר כתיב וזה מראיהן. אלא דאחית קמיה, ואחזייה מלה דלא ידיע. כד"א, וזה מעשה המנורה. וזה אשר תעשה וגו'. אוף הכא וזה מראיהן.

פירוש הסולם

שנג) כיון דאמר דמות וכו׳: כיון שאמר דמות, למה כתוב אח"כ וזה מראיהן. שהוא מיותר. ומשיב, אלא שירד לפניו, והראה לו דבר בלתי נודע. כש"א וזה מעשה המנורה. שמשה היה מתקשה לעשותה והראה לו הקב"ה תבניתה. וזה אשר תעשה וגו'. אף כאן, וזה מראיהן, שהראה לו מה שלא ידע.