זהר

שנג) תנא, עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא, מיתו ר׳ יוסי בר׳ יעקב, ור׳ חזקיה, ור׳ ייסא. וחמו חברייא, דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא. ואר״ש מלה, ואשתככו. צווח ואמר, שמא ח״ו גזרה אתגזר עלנא לאתענשא, דאתגלי על ידנא, מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני, דכתיב ויהי שם עם יי׳ ארבעים יום וארבעים לילה וגו׳. מה אנא הכא. אי בגין דא אתענשו.

פירוש הסולם

שנג) תנא עד לא וכו׳: למדנו, מטרם שיצאו החברים מן האדרא ההוא, מתו ר׳ יוסי ב״ר יעקב, ור׳ חזקיה, ור׳ ייסא. וראו החברים, שהיו נושאים אותם מלאכים הקדושים בפרסא ההיא. וא"ר שמעון דבר ונשתככו החברים. צעק ואמר, אולי ח"ו נגזרה גזרה עלינו להענש, כי נגלה על ידינו מה שלא נגלה מיום שעמד משה על הר סיני. שכתוב, ויהי שם עם ה׳ ארבעים יום וארבעים לילה וגו׳. מה אני כאן, אם משום זה נענשו.