זהר

שנב) והא אוקימנא, דעולה קדש הקדשים, ברזא דרוח עלאה, בגין דתלת רוחין קשירין כחדא, רוח תתאה, דאקרי רוח הקדש רוח דלגו באמצעיתא דאקרי רוח חכמה ובינה. וכן אקרי רוח תתאה, אבל האי אקרי רוח דנפיק מגו שופר, כלול באשא ובמיא. רוח עלאה, דאיהו סתים בחשאי, דביה קיימן כל רוחין קדישין, וכל אנפין נהירין. ובגין כך, אהדרת עולה רוח ממש.

פירוש הסולם

שנב) והא אוקימנא דעולה וכו': והרי העמדנו, אשר עולה היא קדש הקדשים בסוד רוח עליון שמלבשת, משום שג' רוחות קשורים יחד בעולה, א' רוח תחתון הנקרא רוח הקדש, דהיינו המלכות. ב' הוא רוח שבפנים באמצע, הנקרא רוח חכמה ובינה, שהוא ז"א, שהוא בן לחכמה ובינה. וכן נקרא רוח תחתון בערך הבינה שהיא עליונה ממנו, אבל זה, ז"א, נקרא רוח היוצא מתוך השופר הכלול מאש ומים. (כמו שנתבאר לעיל בהקסה"ז דף קפ"ד ד"ה למשמע ע"ש) ג', הוא רוח עליון הסתום בחשאי שהוא בינה, שבו מתקיימים כל רוחות הקדושים וכל פנים מאירות. ומשום זה חוזרת העולה לרוח העליון ממש.