זהר

שנב) אלין אתוון מנצצן באמצעו דהאי רקיעא, סלקין ונחתין, מלהטין בתריסר להטין. כדין לבתר דאלין תריסר זמנין מלהטן, נחתא מאן דנחתא, ואתכלילת באינון אתוון, ואתעטרת בהו, ולא אתיידעת. כדין, כלהו חיילין, וכלהו משיריין, בחידו. וסלקין שירין ותושבחן.

פירוש הסולם

שנב) אלין אתוון מנצצן וכו': אלו האותיות הוי"ה, נוצצות באמצע רקיע הזה, עולות ויורדות ולוהטות בי"ב להטים, דהיינו בי"ב צירופי הויה, (כנ"ל אות שמ"ה) אז אחר שאלו לוהטות י"ב פעמים, יורדת מי שיורדת, דהיינו הארת החכמה, ונכללת באלו האותיות של י"ב צירופי הויה, ומתעטרת בהן ואינה נודעת אז כל החיילות וכל המחנות בשמחה ומעלים שירות ותשבחות.