זהר

שנב) וירד ה' לראות, נחת האי שמא דקדישא, למחזי עובדיהון דבניינא דבנו. ואינון הוו ממללן בלשון קדש, לגבי כל אינון דרגין קדישין, והוו מצליחין. כיון דנחתת קדושה, אתבלבלו כל אינון דרגין, עלאין נחתו, ותתאין סליקו, ולא הוו קיימין בארח מישר, כמה דהוו. ולבתר בלבל לישנהון בע' לישן, ואתבדרו לכל סטרי עלמא.

פירוש הסולם

שנב) ​וירד ה' לראות וכו': ירד שם הקדוש הזה, להסתכל במעשיהם בהבנין שבנו, והם היו מדברים בלשון הקודש אל כל מדרגות הקדושות, שעשו השבעות כנ"ל. והיו מצליחים, כיון שירדה הקדושה, נתבלבלו כל אלו מדרגות, העליונות ירדו, והתחתונות עלו, ולא היו עומדים בדרך הישר כמו שהיו, וע"כ לא יכלו עוד לעשות השבעות, כי השמות נחלפו להם. ואח"כ בלבל לשונם בע' לשון, ונתפזרו לכל רוחות העולם.