זהר

שנב) תאנא, בכה ר״ש, וארים קליה ואמר, אי במלין דילן, דאתגליין הכא, אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי, ואסתלקו מהאי עלמא, יאות ושפיר הוה, בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא. הדר ואמר, הדרי בי, דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין, סתימא דכל סתימין, דהא לא ליקרא דילי עבידנא, ולא ליקרא דבית אבא, ולא ליקרא דחברייא אלין, אלא בגין דלא יטעון באורחוי, ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי, ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון, לעלמא דאתי.

פירוש הסולם

שנב) תאנא בכה ר״ש וכו׳: למדנו, בכה ר׳ שמעון, והרים קולו ואמר, אם בדברים שלנו שנתגלו כאן, היו נגנזים החברים באדרא דעולם הבא, והיו מסתלקים מעולם הזה, טוב ויפה היה, משום שלא נגלו עוד לאחד מבני עולם הזה. חזר ואמר. אני מתחרט על דברי, אלא שיזכו להתקיים עוד בעולם הזה. כי גלוי לפני עתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין, כי לא לכבודי עשיתי, ולא לכבוד בית אבי, ולא לכבוד החברים האלו, אלא כדי שלא יטעו בדרכיו, ולא יכנסו בבזיון לשערי היכלו, ולא ימחו בידם, מלהכנס. אשרי חלקי עמהם לעולם הבא.