זהר

שנא) א"ר יהודה, כל יומא ויומא, רוחין דצדיקייא יתבין בלבושיהון, שורין שורין בגנתא דעדן, ומשבחן לקב"ה, ביקרא עלאה, הה"ד אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך. א"ר אבא, בקדמיתא מה כתיב וישתחו ישראל וגו', כמה דאוקימנא, מאן מטה, דא כ"י. ראש המטה: דא צדיק. על ראש המטה: דא מלכא קדישא, דשלמא כלה דיליה, כמה דכתיב הנה מטתו שלשלמה. דיעקב לדידיה קא סגיד, לההוא דקאים על ראש המטה, ישראל שמיה, בגיני כך, וישתחו ישראל על ראש המטה.

פירוש הסולם

שנא) א"ר יהודה וכו': אר"י,כל יום ויום, רוחות הצדיקים יושבים בלבושיהם, שורות שורות בגן עדן ומשבחים אל הקב"ה ביקר העליון, זהו שכתוב,​ אך צדיקים יודו לשמך וגו'.
א"ר אבא וכו': אר"א, בתחילה מה כתוב, ​וישתחו ישראל וגו'. כמו שבארנו (לעיל אות של"ג) מי היא מטה, זו היא כנסת ישראל, דהיינו הנוקבא. ראש המטה זהו צדיק, על ראש המטה, זהו מלך הקדוש שכל השלום שלו, דהיינו ת"ת, כמ"ש הנה מטתו שלשלמה וגו'. כי לעצמו היה משתחוה שהוא מרכבה לת"ת, לאותו שעומד על ראש המטה ששמו ישראל, כי ת"ת נקרא ישראל. משום זה וישתחו ישראל על ראש המטה.