זהר

שנא) ובהאי תקונא דאדם, אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא, דקאים על כורסייא. דכתיב, ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה. וכתיב וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי. עד כאן סתימאן מלין. וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון. ולא יטעי בהון. דמלין אלין לא אתיהיבו, אלא למארי מדין ומחצדי חקלא, דעאלו ונפקו. דכתיב כי ישרים דרכי יי׳ וצדיקים ילכו בם ופישעים יכשלו בם.

פירוש הסולם

שנא) ובהאי תקונא דאדם וכו׳: ובתקון הזה של אדם נראית שלמות אמונת כל אותו העומד על הכסא, שכתוב, ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה. וכתוב, וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטא וקדמוהי הקרבוהי. עד כאן סתומים הדברים, והטעמים ברורים. אשרי חלקו של מי היודע ומסתכל בהם, ואינו טועה בהם. כי דברים אלו לא נתנו אלא ליושבים על כסא מדין, וקוצרי השדה שנכנסו ויצאו. שכתוב, כי ישרים דרכי ה׳ וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם.