זהר

שמ) דתניא, לא יכלין שנאיהון דישראל לאבאשא להו, עד לישראל מחלישין חילא דשכינתא מקמי רברבי ממנן דשאר עמין. כדין יכלין להון שנאיהון דישראל, ושלטין עלייהו, וגזרין עלייהו כמה גזירין בישין. וכד אינון תייבין לקבלה, היא מתברת חילא ותוקפא דכל אינון ממנן רברבין, ותברת חילא ותוקפא דשנאיהון דישראל, ואתפרעא להו מכלא.

פירוש הסולם

שמ) דתניא לא יכלין וכו׳: שלמדנו, לא יכלו שונאיהם של ישראל להרע להם, עד שישראל החלישו כח השכינה לפני השרים הממונים של שאר העמים, אז יכלו להם שונאיהם של ישראל ושולטים עליהם, וגוזרים עליהם כמה גזרות רעות. וכשישראל שבים כנגדה בתשובה, השכינה משברת הכח והאומץ של אלו השרים הממונים, ומשברת הכח והאומץ של שונאי ישראל, ונפרעת מהם הכל.