זהר

שמט) כד נטיל האי רקיע מסטרא דמזרח, אינון ארבע רישין דקאמרן, בארבע אתוון, נטלין כלהו במטלנין, וסלקי בסליקו לעילא, וכד אינון נטלין וסלקין לעילא, אסתלקת מאן דאסתלקת. ואתוון אתהדרו ואתחזיין בשלימו, ברזא קדמאה, א"ט ב"ח ג"ז ד"ו. ואתרקם ההוא רקיעא, כדין אתנהיר בנהירו.

פירוש הסולם

שמט) כד נטיל האי וכו': כשנוסע רקיע ההוא מצד מזרח, שהוא קו האמצעי, אלו ארבע ראשים, דהיינו ד' השרשים, שאמרנו בארבע אותיות, אבג"ד, נוסעות כולן במסעות ועולות בעליה של מעלה, דהיינו שמסתלקות, וכשאלו נוסעות ומסתלקות למעלה, מסתלקת מי שמסתלקת, דהיינו שהארה חכמה מסתלקת, מסבת הסתלקות השרשים של א"ט ב"ח ג"ז ד"ו. ואחר כך, האותיות אבג"ד, חוזרות ונראות בתוך הענפים בשלמות כמו בסוד הראשון, אט ב"ח גז דו ונרקם מהם הרקיע, אז הוא מאיר באור החכמה.
פירוש. בהופעת קו האמצעי שה"ס צד מזרח, יש ב' פעולות, א' למעט כל החכמה שבקו שמאל ע"י גילוי המנעולא שבמסך שלו, ופעולה ב' להמתיק המנעולא בבחינת מפתחא, שבזה מחזיר הו"ק דחכמה שתאיר בקו שמאל ע"י חבורו עם הימין. (כמ"ש פרשת לך דף י"ג ד"ה לפיכך ע"ש).
וז"ש כד נטיל האי רקיעא מסטרא דמזרח דהיינו הופעת קו האמצעי, אינון ד' רישין וכו' וסלקי בסליקו לעילא, דהיינו פעולה א' של קו האמצעי, שבסבתה מסתלקת כל החכמה, ואז מסתלקים כל ד' השורשים אבג"ד מן ענפים ט' ח' ז' ו'. וכד אלין נטלין וסלקין לעילא, אסתלקת מאן דאסתלקת. דהיינו כל הארת החכמה. ואח"כ בפעולה ב' אחר שממשיך המפתחא ומיחד ב' הקוין זה בזה וחוזר החכמה להתגלות כנ"ל זהו שאומר, ואתוון אתהדרו ואתחזיין בשלימו, שהן חוזרות ומתגלות עם שרשיהן, א"ט ב"ח וכו'.