זהר

שמט) פתח ואמר, נפשי אויתיך בלילה אף רוחי בקרבי אשחרך. נפשי אויתיך, תרין קטרין טבין יהיב הקב"ה בבר נש, לשמשא בהאי עלמא, ואינון נפשא ורוחא. נפש, לקיומא דגופא, במצות דיתער מניה. רוח, לאיתערא ליה באורייתא, ולאנהגא ליה בהאי עלמא. ואי זכו נפש במצות, ורוח לאתעסקא באורייתא. כדין נחתו עליה רבו יתיר מלעילא, כפום אורחוי.

פירוש הסולם

שמט) פתח ואמר נפשי וכו': פו"א נפשי אויתיך בלילה אף רוחי בקרבי אשחרך. נפשי אויתיך, היינו ב' צורות טובות נתן הקב"ה באדם, לשמש בעולם הזה, והם נפש רוח. הנפש היא לקיום הגוף, במצוות שתתעוררנה ממנה, הרוח, הוא להתעורר בתורה, ולהנהיגו בעולם הזה. ואם הנפש זוכה במצות והרוח זוכה לעסוק בתורה, אז יורדת עליו גדלות יתרה מלמעלה, דהיינו נשמה חיה יחידה, כפי דרכיו.