זהר

שמט) וא"ר יהודה, כתיב, ויולד בדמותו כצלמו. משמע דבנין אחרנין לא הוו בדיוקנא דיליה, ודא בדמותו כצלמו, בתיקונא דגופא, ובתיקונא דנפשא, בארח מישר. כמה דאמר ר"ש, משמיה דרב ייבא סבא. בנין אחרנין, באתדבקותא דזוהמא דנחש, וההוא דרכיב ביה דאיהו סמאל הוו, ובגיני כך, לא הוה בדיוקנא דאדם. ואי תימא, הא אמרת, דהבל מסטרא אחרא הוה. הכי הוא. אבל תרווייהו, לא הוו בדיוקנא דלתתא.

פירוש הסולם

שמט) וא"ר יהודה כתיב וכו': ואר"י כתיב​ ויולד בדמותו כצלמו. מכאן נשמע שבנים האחרים קין והבל לא היו בדמותו, ורק זה שת היה בדמותו כצלמו, בתקון הגוף ובתקון הנפש, בארח מישר. כמו שאמר רבי שמעון משמו דרבי ייסא סבא. שהבנים האחרים היו בדבקות הזוהמא של הנחש, ושל אותו הרוכב עליו, שהוא סמאל. ומשום זה לא היו בדמותו של אדם. ואם תאמר, הרי אמרת שהבל מצד אחר היה, דהיינו מצד הקדושה ולא מהנחש, כמו קין. ואומר שכן הוא, אבל שניהם לא היו בצורת האדם שלמטה. כלומר שלא היה בהם בחינת קו אמצעי שה"ס צורת אדם, אלא הבל היה מצד ימין וקין מצד שמאל. וע"כ לא היו כדמות אדם.