זהר

שמח) ובגין כך, ויקם משה את המשכן, לאתתקפא מרזא דלעילא, ולא יתקף מרזא דלתתא. ועל דא משה דהוה מרזא דגו אספקלריא דנהרא, אצטריך איהו לאקמא משכנא, לאנהרא מניה, ולא מאחרא. סיהרא אצטריך לאנהרא מן שמשא, ולא מאחרא. תא חזי, כנסת ישראל אצטריכת לאסתלקא לעילא, ולאתדבקא גו שמשא.

פירוש הסולם

שמח) ובגין כף ויקם וגו': ומשום זה, ויקם משה את המשכן, כדי להתחזק מסוד שלמעלה, מז"א, כי משה מרכבה לז"א, ולא יקבל חיזוק מסוד שלמטה. וע"כ משה שהיה מסוד מתוך המראה המאירה, שהוא ז"א, הוא היה צריך להקים המשכן שיאיר ממנו ולא מאחר. שהלבנה, שהיא המלכות, צריכה להאיר מן השמש ולא מאחר. בוא וראה כנסת ישראל, שהיא המלכות, צריכה לעלות למעלה ולהתדבק בשמש, שהוא ז"א.