זהר

שמח) בשעתא דדינא תלייא, אלין אתוון אתטמרו, ואתגניזו ד' גו ד', ואינון ט"ח ז"ו. בשעתא דאלין אתגניזו ואתטמרו, כדין קלא דסטר צפון אתער, וידעי דדינא שרייא על עלמא. ובהאי רקיעא אתרשים גוונא חדא, דכליל כל גוונין.

פירוש הסולם

שמח) בשעתא דדינא תליא וכו': בשעה שהדין תולה, אלו האותיות מסתתרות ונגנזות תוך הד', דהיינו אותיות אבג"ד שהם השורשים, נעלמות ונגנזות, והן נשארו טחז"ו, דהיינו ענפים בלי שרשים. בשעה שאלו אבג"ד נגנזו ונסתתרו, אז נתעורר קול אחד מצד צפון, ששם הדינים, ויודעים שהדין שורה על העולם. ברקיע הזה, נרשם גוון אחד הכלול כל הגוונים. דהיינו המלכות, המקבלת מכל ג' הקוים, שה"ס ג' גוונין.