זהר

שמח) מאי מי. דא רישא וגזעא ושבילא. ואתפשט לאתבנאה בפשיטו דחד היכלא, לתרין סטרין באני. ואע"ג דאפיק לישראל, דאיהו ו', אוף הכי אפיק לנוקבא דיליה כחדא, ואזמנה לגביה. מנה, כד"א וימן להם המלך ומשלוח מנות. יהב ליה נבזבזא רב ויקירא, ואפיק לה כחדא מניה. בההוא פשיטו דאתפשט אפיק תרווייהו כחדא, בשעתא חדא.

פירוש הסולם

שמח) מאי מ"י דא וכו': מהו מ"י. זה ראש וגזע ושביל דהיינו ראש תוך סוף, שהם חב"ד חג"ת נה"י, של ישסו"ת, שנתפשט להבנות בהתפשטות היכל אחד, לב' צדדים בנה, לז"א ולמלכות. שאע"פ שהוציא את ישראל, שהוא ו' ז"א, הוציא ג"כ את הנוקבא שלו ביחד והזמינה אליו. מי מנה, פירושו כש"א וימן להם המלך. וכן ומשלוח מנות דהיינו שמ"י, שהוא ישסו"ת, נתן לו, לז"א, מתנה רבה ויקרה, שהיא המלכות, והוציאה עמו יחד. באותו התפשטות שנתפשט, הוציא שניהם יחד, בשעה אחת. פירוש. שהבינה הוציאה את זו"ן בבת אחת. ושיעור הכתוב, הוא, מי בינה שהוא ישסו"ת, מנה נתנה מתנה רבה שהיא עפר דהיינו מלכות הנקרא עפר. ליעקב שהוא ז"א הנקרא יעקב.