זהר

שמח) וכסיל לא יבין את זאת, דלא מסתכל ולא ידע נימוסי דזאת בעלמא. דע״ג דדאין עלמא בדינוי וחמאן לדינוי דהאי זאת, דמטאן על בני נשא דאינון זכאין, ולא מטאן על רשיעייא חייבין, דעברין על פתגמי אורייתא, דכתיב בפרוח רשעים כמו עשב וגו'. דהאי עלמא ירתין ליה בכל סטרוי, ודינין לא מטון עלוי בהאי עלמא. ואלמלא דדוד מלכא אודעיה בסופיה דקרא, לא ידעינן, דכתיב להשמדם עדי עד, לשיצאה להון מההוא עלמא, ולמהוי עפרא תחות רגליהון דצדיקייא, דכתיב ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם.

פירוש הסולם

שמח) וכסיל לא יבין את זאת: היינו שאינו מסתכל ואינו יודע מנהגי הזאת, שהיא המלכות הנקראת זאת, בעולם. שאע״פ שהקב״ה דן העולם בדיניו, ואנשים רואים דיניה של זאת זו, שבאים על בני אדם שהם צדיקים, ואינם באים על הרשעים החייבים העוברים על דברי תורה. שכתוב, בפרוח רשעים כמו עשב וגו', שיורשים העולם הזה מכל צדדיו ודינים אינם באים עליהם בעולם הזה. והאנשים אינם יודעים למה. ואם דוד המלך לא הודיע בסוף המקרא לא היינו יודעים, שכתוב, להשמדם עדי עד. שמשלם להם שכר מעשיהם הטובים בעולם הזה, כדי לכלותם מהעולם ההוא, ושיהיו שם עפר תחת רגלי הצדיקים, שכתוב, ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם.