זהר

שמז) ת"ח, בההיא שעתא כד שארי משה לאקמא משכנא, ושארי לאתקנא תקונא דשייפין, לאעלא דא בדא. כדין, אתרפיו כל שייפין וכל תקונין דסטרא אחרא מסאבא, כד שרי לאתקפא האי סטרא דאיהי קדישא, אתרפי סטרא אחרא מסאבא, אתקף דא ואתרפי דא. והא אוקימנא, דכל זמנא דהיא בתקיפו, סטרא אחרא אתרפן כל שייפוי, דא מליא, ודא חרוב, ורזא דא ירושלם וצור חייבא, כד מליא דא, חרוב דא. וע"ד, כד אתקף דא אתרפי דא.

פירוש הסולם

שמז) ת"ח בההיא וכו': בוא וראה, בשעה ההיא שהתחיל משה להקים את המשכן, והתחיל להתקין תקון האברים להכניסם זה בזה, אז נחלשו כל האברים וכל התקונים של הסטרא אחרא הטמא, כשהתחיל להתחזק צד הזה שהוא קדוש, נחלש צד האחר הטמא, זה נתחזק וזה נחלש, וכבר העמדנו, שכל זמן שהקדושה היא חזקה, נחלשים כל האברים של צד האחר, זה מלא וזה חרב. וז"ס ירושלים וצור הרשעה, כשזו מלאה נחרבת זו. וע"כ כשמתחזקת הקדושה נחלש הסטרא אחרא.