זהר

שמז) מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל. ההוא נקודה עלאה, רישא וגזעא ושבילא, בטמירו איהו, ולא קיימא לשאלא לבר. אבל משעתא דשארי לאתבנאה, ולמעבד היכלא כרעותיה, ואקרי מ"י, שארי לאתבנאה, דיוקנא, דיליה ממש. אפיק נוקבא דיליה, בדיוקנא דאמיה.

פירוש הסולם

שמז) מי מנה עפר וגו': מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל. נקודה ההיא העליונה שהיא או"א עלאין, הראש והגזע והשביל שלה שהם רת"ס, דהיינו חב"ד חג"ת נה"י, היא בסתר. ואינו עומדת לשאלה לחוץ. כי באו"א, אין הי' יוצאת מאויר, אבל משעה שהתחילה להבנות ולעשות היכל ברצונו, שנקראת מ"י שהוא ישסו"ת, התחיל להבנות צורה שלו, של או"א, ממש, שהוא ז"א שיש לו צורת אבא, שהוא או"א עלאין (כנ"ל אות של"ט) ואח"כ הוציא הנוקבא שלו, דהיינו המלכות, בצורה של אמו, שהיא ישסו"ת, שהיא בינה.