זהר

שמו) קימטורא דהרמנא, ממללן בלשון הקדש, דמה"ש אשתמודען ביה, ולא הוו ממללין בלישן אחרא. בגין כך כתיב ועתה לא יבצר מהם וגו'. דאלמלי משתעאן בלישן אחרא דמלאכי עלאי לא הוו אשתמודען ביה, גרע חשיבו דאינון חשבין למעבד. בגין, דעובדא דשדין, לאו איהו אלא ברגעא חדא, לחזו בני אנשא, ולא יתיר.

פירוש הסולם

שמו) קומטורא דהרמנא וכו': מקימי העיר והמגדל, היו מדברים בלשון הקדש, שמלאכי השרת מכירים אותו. ולא היו מדברים בלשון אחר. משום זה כתוב, ועתה לא יבצר מהם וגו'. ואם היו מדברים בלשון אחר, שמלאכים העליונים אינם מכירים אותו, היתה נמנעה מחשבתם שחשבו לעשות, משום שמעשה שדים אינו אלא לרגע אחד, רק למראה בני אדם ולא יותר, קומטורא דהרמנא, לפי הענין, פירושו, מקימי העיר והמגדל, ויכול להיות שצריך לומר קמטרא והרמנא. או קומי טירא והרמנא. טירא פירושו העיר. והרמנא הוא כמו ארמנא, שפירושו הארמון, המגדל.
ביאור הדברים. כי הזהר מבאר מה משמיענו במה שכתוב, ויהי כל הארץ שפה אחת, ואומר ששפה אחת, פירושו לשון הקדש. ומשמיענו שבשביל שדברו בלשון הקדש היו משביעים המלאכים העליונים שיסייעו אותם בבנינם. ולפיכך אומר הכתוב,​ לא יבצר מהם אשר יזמו לעשות. אבל אם לא היו מדברים בלשון הקדש, לא היה להם עזרת המלאכים, והיו מעשיהם כמעשה שדים, שאין לו תקומה אלא רגע, ותכף מתבטל מעצמו.