זהר

שמו) שכינתא תתאה איהי קטרת דקב״ה. ואיהי קרבן דיליה, מזבח דיליה, דבה מתקנין ישראל מאכלין דקרבנין דצלותין לקב״ה. דאינון לקבל קרבן השחר, וקרבן דבין הערבים, וקרביא דאימורים ופדרים דמתאכלין כל ליליא. ואיהו קרבן מוסף דאיהו צדיק, ואיהו קרבנא דשבתות וימים טובים.

פירוש מעלות הסולם

שמו) שכינתא תתאה איהי וכו׳: השכינה התחתונה היינו מלכות, היא הקטרת של הקב״ה שהוא ז"א. והיא הקרבן שלו, כי הקרבן הוא העלאת מ״ן ליחד המלכות שהיא אדנ״י, עם ז״א שהוא הוי״ה, וע״כ הוא נבחן לאכילה כמ״ש את קרבני לחמי וגו', ובסו״ה כי אם הלחם וגו׳. (לעיל אות ס״ד — ס״ט) המזבח שלו, בסו״ה וירפא את מזבח ה׳ ההרוס, ומלכות נקראת מובח ה׳ (לעיל בהקדמה אות קע״ד) שבה היינו בשכינה מתקנים ישראל מאכלים של הקרבנות ושל התפלות שהם במקום קרבנות אל הקב״ה, לייחד זו״ן. שהם, היינו התפלות, תפלת שחרית, נגד קרבן שחרית, שתיקן אברהם, בסו״ה וישכם אברהם בבקר. וקרבן של בין הערבים, שהוא מה שכתוב ואת הכבש השני תעשה בין הערבים, הוא נגד תפילת מנחה שתיקן יצחק, בסו״ה ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב. והקרבים של אמורים ופדרים, הנאכלים כל הלילה, הם נגד תפלת ערבית, שתיקן יעקב בסו״ה ויפגע במקום וגו׳ ואין פגיעה אלא תפלה. והוא קרבן מוסף שהוא צדיק, היינו יסוד, והוא הקרבן של שבתות וימים טובים, כי בעת שיש זווג דגדלות של זו״ן צריכים לתת תוספת.
פירוש: הנה כמו שז״א עולה לבינה, ונעשה בה לבחינת קו אמצעי בכח המסך דחירק שלו הממעט לג״ר דשמאל, ומיחד ב׳ הקוים ימין ושמאל שבבינה זה בזה, עד"ז אח״כ, גם ז"א נחשב לימין שעיקרו חסדים, ומלכות נחשבת לקו שמאל שהיא הארת חכמה. וצריכים בחינת קו אמצעי שייחד אותם זה בזה ונשמות ישראל ע״י עסק בתורה ומצות מעלים מ״ן בבחינת המסך דחירק, ונעשים להם בחינת קו אמצעי, ולולא המ״ן שמעלים נשמות ישראל, לא היו מתייחדים ז״א ומלכות זה בזה.
וזה אומרו שכינתא תתאה איהי קטרת דקב״ה, דהיינו ז״א ומלכות, שהם בסוד ימין ושמאל המתייחדים ומתקשרים זה בזה, קרבן דיליה כי עי״ז שמתקרבים זה לזה נעשים כלולים זה מזה, והימין מקבל הארת חכמה משמאל, ומאיר במוחין דגדלות שהם ג״ר, וכן השמאל מקבל הארת חסדים מימין והחכמה שלו מתלבשת בחסדים ויכולה להאיר. מזבח דיליה שה״ס המיעוט של קו השמאל מג״ר לו״ק, שנקרא מזבח מלשון זבח המפריד הראש שהוא ג״ר מן הגוף שהוא ו״ק, בסו״ה זבחי אלקים רוח נשברה. דבה מתקנין ישראל מאכלין דקרבנין דצלותין לקב״ה וכו׳ כי העלאת מ״ן של ישראל ע״י הקרבנות או ע״י התפלות שהם במקום הקרבנות, נעשה להם לקו אמצעי המכריע את קו השמאל של המלכות, ומייחדו עם הימין, ולולא המ״ן שמעלים ישראל לא היו מתייחדים ז״א ומלכות. (עיין בסולם בראשית ב' אות רנ״ג)