זהר

שמה) בהאי רקיע רשימין אתוון אחרנין, בכתרין על רישייהו. ואינון עשרין ותרין אתוון, מתעטרן בכתרין. רקיעא דא נטיל וסחרא על גבי חיוון, ברשימו דאתוון, רזא דחושבן דיחודא, ברזא דצרופא חדא ואינון: א"ט ב"ח ג"ז ד"ו.

פירוש הסולם

שמה) בהאי רקיע רשימין וכו': ברקיע הזה רשומות אותיות אחרות בכתרים על ראשם, והם כ"ב אותיות מתעטרות בכתרים. שכ"ב אותיות ה"ס ז"א הכלול ברקיע המלכות הזה, והכתרים שעליהן, הם בחינת בינה, שהיא כתר ז"א, כי השורש שלכל אות הנקרא כתר, הוא מבינה. רקיע הזה נוסע וסובב על חיות, שהם ברשימות האותיות בסוד החשבון של היחוד, בסוד צירוף אחד של אלפא ביתא, שהן, א"ט ב"ח ג"ז ד"ו.
פירוש. ד' צרופים א"ט ב"ח ג"ז ד"ו, הם רומזים על ג' קוין ימין שמאל אמצע, שהם חב"ד, ומלכות המקבלתם, שה"ס ארבע חיות המסבבים את הרקיע הזה, שהוא רקיע של המלכות דאצילות, אשר א"ט רומז על חכמה, שיש לה ט' ספירות המתחילות מחכמה ולמטה, והכתר שהוא השורש שלה מלובש בפנימיותן, שה"ס א', באפן, אשר א"ט רומז לכתר המלובש בתוך ט' ספירות החכמה. וה"ס קו ימין ופני אריה. ב"ח רומז על בינה, שיש לה ח' ספירות המתחילות מבינה ולמטה, וכתר חכמה שהם השורשים שלה מלובשים בפנימיותן וכתר חכמה אלו הם ב', באפן, אשר ב"ח רומז לב' ספירות כתר וחכמה המלובשות בפנימיות ח' ספירות הבינה. וה"ס קו שמאל ופני שור. ג"ז רומז על דעת, שיש לה ז' ספירות המתחילות מחסד ולמטה, וכתר חכמה בינה, שהם השורשים שלה, מלובשים בפנימיותן, וכתר חכמה בינה אלו הם סוד ג'. באפן אשר ג"ז רומז לג' ספירות כח"ב, המלובשות בפנימיות ז' ספירות הדעת. וה"ס קו אמצעי, ופני נשר. ד"ו רומז על מלכות, שיש לה ד' ספירות שמחזה ולמטה דז"א שהם תנהי"מ, וששה ספירות חב"ד חג"ת מלובשות בפנימיותן, וחב"ד חג"ת אלו שה"ס ו'. באפן אשר ד"ו רומז לו' ספירות חב"ד חג"ת, המלובשות בפנימיות ד' ספירות המלכות, והיא מקבלת מכל ג' פנים אריה שור נשר, והיא עצמה פני אדם. וז"ש רקיע דא נטיל וסחרא על גבי חיוון וכו' ואינון א"ט ב"ח ג"ז ד"ו.