זהר

שמה) ועוד, דההוא נפש סמיכת לקבליה בביתא, ואי אשתאר עינא פקיחא, וההוא חיזו אחרא ישרי על עינוי, בכל מה דאסתכל אתלטיא, ולאו יקרא דעינא הוא, וכל שכן מקריבוי, וכל שכן מן מיתא, דלאו יקרא דיליה לאסתכלא במה דלא אצטריך, ולאשריא על עינוי מלה אחרא, לבתר אתכסיא בעפרא, והא אתערו חבריא על דינא דקברא מהו. ויקרא הוא, דיסתים עינא מן כלא, על ידא דבריה דשבק בעלמא.

פירוש הסולם

שמה) ועוד דההוא נפש וכו': ועוד שהנפש קרובה לנגדו בבית, ואם ישאר העין פתוח, והמראה האחרת של הס"א,תשרה על עיניו,הנה בכל מה שיסתכל יקולל. וכיון שהנפש שלו לנגדו נמצא שיסתכל בנפש ותקולל. ואין זה כבוד לעין, וכל שכן לקרובי המת, וכל שכן למת עצמו שאין כבודו להסתכל במה שאינו צריך להסתכל, ולהשרות על עיניו דבר אחר, דהיינו הס"א. לזה נתכסה בעפר. וכבר העירו החברים על הדין שדנין את המת בקבר, מה הוא, ואין כאן המקום לדבר בו. וכבוד הוא שתסתום העין מכל, על ידי בנו שעזב בעולם.