זהר

שמד) ועינוי פקיחן מההוא חיזו דחמא, ואינון דקיימין עליה, בעא דשואה ידא על עינוי, ולאסתמא עינוי, בגין ההוא דאוליפנא ברזא דנמוסי עלמא, דבשעתא דאשתארו עינוי פקיחן, מההוא חיזו יקירא דחמא, אי זכי לבר, ברא קדים לשואה ידיה על עינוי ולאסתמא לון, כמה דכתיב ויוסף ישית ידו על עיניך. בגין, דהא חיזו אחרא דלא קדישא אזדמנת לקבליה, ועינא דחמא השתא חיזו קדישא עלאה, לא יסתכל בחיזו אחרא.

פירוש הסולם

שמד) ועינוי פקיחן וכו': ועיניו פקוחים מאותה המראה שראה, ואלו העומדים עליו, צריכים לשים יד על עיניו ולסתום עיניו, מטעם ההוא שלמדנו בסוד של מנהגי העולם, שבשעה שנשארו עיניו פקוחים מאותה מראה היקרה, אם זכה לבן, הבן קודם, לשום ידו על עיניו ולסתום אותן. כמ"ש, ויוסף ישית ידו על עיניך. משום שמראה אחרת שאינו קדושה מזדמנת לנגדו, והעין שראה עתה מראה קדושה עליונה, לא יסתכל במראה האחרת.