זהר

שמד) ובשעתא דקב"ה אחמי ליה לאדם, כל אינון דרין דעלמא, וחמא לון כל חד וחד, כל דרא ודרא, כלהו קיימי בגנתא דעדן, בההוא דיוקנא דזמינין לקיימא בהאי עלמא, ות"ח, הא אתמר, כיון דחמא ליה לדוד, דלאו ביה חיים כלל, תוה, ואיהו יהיב ליה מדיליה ע' שנין, בג"כ הוו ליה לאדם, תשע מאות ותלתין שנין, ואינון שבעין אסתלקו ליה לדוד.

פירוש הסולם

שמד) ובשעתא דקב"ה אחמי וכו': ובעת שהקב"ה הראה לו לאדם הראשון כל אלו דורות שבעולם, וראה אותם כל אחד ואחד, כל דור ודור, כולם עומדים בגן עדן, באותה הצורה שעתידים לעמוד בה בעולם, ובוא וראה הרי למדנו, כיון שראה את דוד, שאין לו שנות חיים כלל, היה תוהה, והוא נתן לו משלו ע' שנים, משום זה היה לאדם רק תשע מאות ושלשים שנה. ואלו ע' שנים החסרים עד אלף שנה, ניתנו לדוד.