זהר

שמד) ותנינן, תשמישי מצוה, נזרקין. ואי תימא, הא לולב וערבה וכו׳, תשמישי קדושה אינון, אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה, בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא.

פירוש הסולם

שמד) ותנינן תשמישי מצוה וכו׳: ולמדנו תשמישי מצוה, דהיינו של המלכות, נזרקים. ואם תאמר, הרי לולב וערבה, אשר לולב רומז על יסוד דז״א, והערבות לנו״ה דז״א, וא״כ אינם תשמישי מצוה, אלא תשמישי קדושה, דהיינו בז״א, ולמה הם נזרקים. ומשיב. אלא תשמישי קדושה היינו משום שרשומים בכתב של שם הקדוש. אבל לולב וערבה, אע״פ שרומזים על ז״א, מ״מ הם כתשמישי מצוה, ונזרקים.