זהר

שמד) תאנא, ויראו בני האלהים את בנות האדם. אינון דאטמרו, ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. את בנות האדם, האדם הידוע. וכתיב וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו׳. מההוא דאקרי עולם. כדתנינן ימי עולם. אנשי השם, מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא, לאתדבקא ברשיעייא.

פירוש הסולם

שמד) תאנא ויראו בני וגו׳: למדנו, ויראו בני האלקים את בנות האדם. הם אלו שנסתרו, דהיינו שנתרחקו מהקדושה, ונפלו בנקב התהום הגדול. דהיינו כנ״ל (באות של״ז). את בנות האדם. האדם הידוע, שהוא ז״א, שהן מבחינת הבל, שאומר עליהן לעיל (אות של"ח) דאתבסם יתיר בכללא דגופא קדישא, שהוא ז״א. ע״ש. וכתוב וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו׳. היינו שהם מההוא שנקרא עולם, כמו שלמדנו (לעיל אות קס״ב) ימי עולם, שהוא ז״א. אלא שהם מסטרא אחרא, שפעם הם מתדבקים בז״א ופעם לא. (כמ״ש לעיל אות של״ח) ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא. ע״ש. אנשי השם, היינו ממלכות, הנקראת שם, ואינם מז״א שנקרא עולם. והם הרוחות דשמאלא דלא אתבשם באדם (כנ״ל אות של״ג) וע״כ מהם יוצאים רוחית ושדים לעולם להתדבק ברשעים.