זהר

שמד) תוספתא כיון דאמר קין, גדול עוני מנשא. מחל ליה קב"ה, פלגו מעונשיה. בגין דגזר עליה בקדמיתא, ואמר ליה, נע ונד תהיה בארץ. והשתא, אשתאר בנוד בלחודוי. הה"ד ויצא קין מלפני ה' וגו'. כלומר, דכד נפק מן קדם ה' הוה, בגין למהוי נד בארעא, ולא נע.

פירוש הסולם

שמד) כיון דאמר קין וכו': אחר שאמר​ קין גדול עוני מנשוא, דהיינו שהתורה ועשה תשובה, מחל לו הקב"ה החצי מן העונש. מאחר שבתחילה גזר עליו, ואמר לו, ​נע ונד תהיה בארץ, הוא נשאר עתה בנוד בלבדו. וזהו שכתוב, ​ויצא קין מלפני ה' וישב בארץ נוד. כלומר, כאשר יצא מלפני ה', היה כדי להיות נד בארץ ולא נע. כי נמחל לו החצי מהעונש.
פירוש. כי הגם שחטאו של קין היתה במלכות דמדת הדין שגילה כנ"ל, מ"מ כיון שכבר נמתקו המלכות והבינה זב"ז, נפגמה גם הבינה על ידו. ולפיכך נענש בנע ונד תהיה בארץ: נענוע מצד המלכות, ונדנוד מצד הפגם שבבינה. ואחר שעשה תשובה, נמחל לו הפגם מהמלכות דהיינו הנענוע. ונשאר לו הפגם שבבינה, שהוא הנדנוד. כי תשובתו לא היתה שלמה בכל צרכה.