זהר

שמג) ויביאו את המשכן, רזא דכל אינון דקשרי קשרין דיחודא, ויחדי יחודא דרזי דמהימנותא כל יומא, אינון סלקין לה לכורסייא דא, עד דאתיין לה לגבי משה, וכיון דדבקי לה לגבי משה, כדין אינון הוו דרווחי ברכאן ממקורא דחיי, על רזא דא, בקשורא דיחודא דאינון קשרין. ורזא דא, כד מתקשרין יחודא דכלא כדקא יאות, ורזא דא כתיב, וירא משה את כל המלאכה וגו', ויברך אותם משה, רווחי ברכאן מאתר דרגא דמשה שריא ביה, ודא איהו החכמים העושים את כל מלאכת הקדש, בגין דאינון ידעי לסדרא עבידתא דקודשא כדקא חזי.

פירוש הסולם

שמג) ויביאו את המשכן: היינו כל אלו הצדיקים שמקשרים קשרי היחוד ומיחדים היחוד של סוד האמונה, שהוא המלכות שנקראת משכן, בכל יום, הם המעלים כסא זה, שהוא מלכות, עד שמביאים אותה אל משה, שהוא ז"א, ועליהם נאמר, ויביאו את המשכן אל משה. וכיון שמחברים אותה עם משה, אז הם, הצדיקים, היו מרויחים ברכות ממקור החיים על סוד הזה, בשביל קשרי היחוד שמקשרים, וסוד זה הוא, כשמקשרים יחוד הכל כראוי, וזה סוד שכתוב וירא משה את כל המלאכה וגו', דהיינו יחוד הכל, ואז, ויברך אותם משה. שהרויחו הברכות ממקום שמדרגת משה עומדת בו, דהיינו ז"א. והם החכמים העושים את כל מלאכת הקדש, משום שהם יודעים לסדר מלאכת הקדש כראוי. ע"י היהודים שעושים.