פירוש הסולם
שמג)
את השמים, חבורא דכר ונוקבא כדקא חזי, לבתר האי, ביה אתברי עלמא לתתא, ביה יהיב חילא לכלא הכ'
את השמים, יורה על חיבור דכר ונוקבא, כי
את היא נוקבא,
השמים, הוא דכר, והם זו"ן הגדולים. אחר זה, בו, דהיינו בחבור זה דזו"ן הגדולים, נברא העולם שלמטה. שהוא זו"ן הקטנים שמחזה ולמטה דז"א. בו, בעולם שלמטה, נתן שלימות לכל. וה"ס המוחין דהארת חכמה. שניתנה רק לזו"ן הקטנים שלמטה מחזה.
את השמים, דמשמע דשמים אפיקו א"ת, בחילא דרזא אלקים חיים, בתר דראשית אפיק ליה: את השמים, משמע, שהשמים, שהוא ז"א, האציל את הנוקבא שלו, הנקראת א"ת, בהכח שקבל מסוד אלקים חיים, שהיא הבינה. לאחר שראשית, שהוא א"א, האציל את הבינה בהשם אלקים חיים, כמ"ש לעיל.
