חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

אות שמג

זהר

שמג) ת"ח, כיון דאתגזר אברהם, נפק מערלה, ועאל בקיימא קדישא, ואתעטר בעטרא קדישא, ועאל בקיומא, דעלמא קאים עליה, וכדין אתקיים עלמא בגיניה. בגין דכתיב אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי. וכתיב אלה תולדות השמים והארץ בהבראם. בהא בראם, באברהם. וכלא ברזא חדא קאים.

פירוש הסולם

שמג) ת"ח כיון דאתגזר וכו': כיון שנמול אברהם, יצא מקליפת הערלה, ונכנס בברית הקדוש, ונתעטר בעטרה הקדושה, ונכנס בברית שהעולם עומד עליו, ואז נתקיים העולם בשבילו. משום שכתוב, אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי, הרי שבזכות הברית מילה מתקיים העולם. וכתוב, אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, שהוא אותיות בה' בראם, וכן באברהם, להורות, שבשביל אברהם נברא העולם. והכל בסוד אחד עומד. כלומר, שהוא ענין אחד עם קיום הברית מילה. כי ע"כ נברא העולם באברהם, משום שנכנס בברית מילה, שעליה כתוב אם לא בריתי יומם, וגו' כנ"ל.