https://search.orhasulam.org/
- ספר הזהר / זהר עם פירוש הסולם / שמות / מאמר שתי דמעות לים הגדול שמב-שמו
- כתבי בעל הסולם / זהר עם פירוש הסולם / שמות / מאמר שתי דמעות לים הגדול שמב-שמו
אות שמב
זהר
שמב) אמר רבי אלעזר, בא וראה רחמנותו של הקדוש ברוך הוא, כשהוא מרחם על ישראל, כופה למדה"ד, ומורידה, ומרחם עליהם. והיינו דתנן, שהקדוש ברוך הוא מוריד שתי דמעות לים הגדול. מאן אינון שתי דמעות. אמר רבי יוסי, לאו מלה ברירא היא, דהא א"ל לאובא טמיא, דהוא כדיב, ומליה כדיבן.
פירוש הסולם
שמב) אמר ר' אלעזר וכו': אר"א בוא וראה, רחמנותו של הקב"ה, כשהוא מרחם על ישראל, כופה למדת הדין ומורידה ומרחם עליהם. והיינו שלמדנו שהקדוש ברוך הוא מוריד שתי דמעות לים הגדול. ושואל מה המה שתי דמעות. אמר רבי יוסי, שאינם דבר ברור. כי אומרים לאוב השואל בעצמות המתים, שהוא שקר ודבריו שקרים. (כמ"ש במס' ברכות נ"ט.)
פנימיות הדברים. כבר ידעת שבסוד צמצום ב' עלתה המלכות לבינה בסוד י' שנכנסה באור ונעשה אויר שאור הבינה נהפך לאויר מחמת הדינין שבמלכות שנכנסו בה, ואויר פירושו ו"ק בלי ראש. ומחמת עלית המלכות נעשו שם בבינה ב' מיני דינים, א) המלכות המעורבת בבינה. ונודע, שלעת גדלות ע"י הארה מע"ב ס"ג חוזר ומוריד המלכות מן הבינה למקומה עצמה, ונמצא שהי' יצאה מן אויר הבינה, וחזרה הבינה להיות אור, שפירושו ג"ר. ועד"ז שנעשה הקטנות והגדלות בבינה, נעשה ג"כ במלכות, (כמ"ש בהקסה"ז במאמר אמא אוזיפת לברתא מאנהא דף כ' ד"ה ואמא ע"ש) ויוצאים מוחין דג"ר גם במלכות.
וזה אמרו כשהוא מרחם על ישראל כופה למדת הדין שה"ס המלכות שעלתה לבינה, ומורידה למקומה עצמה. ומרחם עליהם, שאז יוצאים הג"ר בבינה ובמלכות ובנשמות ישראל למטה. והיינו דתנן שהקב"ה מוריד שתי דמעות, שהם ב' מיני דינים הנ"ל, המכונים בינה המעורבת במלכות ומלכות המעורבת בבינה, לים הגדול שהוא המלכות. ושואל מאן אינון שתי דמעות, כלומר, למה הן מכונות דמעות. אמר ר' יוסי לאו מלה ברירא היא, כלומר שהדין שבהם אינו ברור שהוא דין, מטעם התערובת של בינה במלכות ומלכות בבינה, ודמעות יורה על תערובת מלשון מעלים את המדומע (שבת קמ"א) ומביא ראיה לפירושו, שהדין שבהם אינו ברור, כי אפילו בעת הקטנות שאור הבינה נעשה לאויר וכן אור הזו"ן נעשה מחמתם לאויר, והקליפה הנקראת אובא טמיא רוצה להאחז בדינים אומרים לו לאובא טמיא דהוא כדיב ומליה כדיבן, כלומר, שמכחישים אותו ואומרים על ב' דינים אלו שאינם בחינת דין ובזה מרחיקים אותו מלהאחז בהם. (ועי' מס' ברכות דף נ"ט. ותבין.) הרי שאין הדין שבהם ברור כל כך, וע"כ נקרא דמעות מלשון תערובת דין שאינו ברור שהוא דין.