זהר

שמב) וכל אינון טפשין, אטימין דלבא, כד חמאן מלי דאורייתא, לא די לון דלא ידעי, אלא דאינון אמרי, דאינהו מלין פגימין, מלי דלית בהו תועלתא. ווי לון, כד יתבע לון קב"ה, עלבונא דאורייתא, ויתענשון עונשא דמרדי במאריהון.

פירוש הסולם

שמב) וכל אינון טפשין וכו': וכל הטפשים אטומי הלב, כשרואים דברי תורה, לא די להם שאינם יודעים, אלא עוד, שהם אומרים, שהם דברים נשחתים, דברים שאין בהם תועלת. ווי להם כאשר ידרוש מהם הקב"ה על כלימתה של התורה, ויענשו בעונש הראוי למורד ברבונו.