זהר

שמב) וההוא חק לא ישתאר בלחודוי, יתכליל ביה משיחא אחרא בריה דיוסף, ותמן יתתקף, ולא באתר אחרא. ובגין דאיהו גבעה תתאה, דלית בה חיין, ימות משיח דא, ויתקטל, ויהא מית עד דתלקוט חיין גבעה דא, מההיא גבעה עלאה, ויקום.

פירוש הסולם

שמב) וההוא חק לא וכו': וחק ההוא, שהוא מלכות, לא ישאר לבדו אחר שיצא ממנו משיח בן דוד. כי אז יתכלל בו, בהמלכות, משיח אחר, שהוא משיח בן יוסף. ושם, במלכות יתחזק, ולא במקום אחר, דהיינו לא בבינה כמו משיח בן דוד, ומשום שהוא גבעה תתאה, דהיינו המלכות, שאין בה חיים, כי המלכות אין לה מעצמה כלום אלא מה שנותן לה ז"א, שממשיך מן הבינה ונותן אל המלכות. וכיון שמשיח בן יוסף נתדבק רק במלכות בלבדה, ולא בשום מקום אחר, ע"כ ימות משיח הזה, ויהרג. כי המלכות מצד עצמה אין לה כלום מה לתת לו. ויהיה מת עד שגבעה זו, המלכות, תלקט חיים מגבעה עליונה, שהיא בינה. ותשפיע למשיח בן יוסף מן אורות הבינה, ואז יקום משיח בן יוסף לתחיה.