חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

אות שמב

זהר

שמב) והיא חוטא חד, ורשימא בגוונהא, וגוונא דילה נפיק, מחד נובא דאזיל בים כנרת. וכנרת על שמה אתקרי. ועל דא, כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד, דהא ודאי איהו כנור דדוד, מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה. ובג״כ, גוונוי עייל עד רקיעא, ומרקיעא עד כורסייא.

פירוש הסולם

שמב) והיא חוטא חד וכו': והיא, התכלת, היא חוט אחד ורשום בצבעיה, יהצבע שלה יוצא מדג אחד ההולך בים כנרת, ונקרא כנרת, על שם המלכות. ועל זה כנור היה תלוי למעלה מממתו של דוד, אשר כנור ה״ס המלכות, כי היא ודאי כנור של דוד המנגן מאליו למלך הקדוש העליון, שהוא ז״א. וע״כ צבעיו של תכלת, עולה עד לרקיע, שהוא ז״א, ומרקיע עד הכסא, שהיא בינה.