זהר

שמא) ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים וגו', פתח ר' אלעזר ואמר, אם חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא. אם חכמת חכמת לך, ת"ח, ווי לאינון חייבי עלמא, דלא ידעין, ולא משגיחין, במלי דאורייתא. וכד אינון משגיחין בה, בגין דלית לון סכלתנו, מלין דאורייתא דמיין בעינייהו, כאילו כלהו מלי ריקניא, ולית בהו תועלתא, וכלא בגין דאינון רקנין מדעתא וסכלתנו. דהא כל מילי דאורייתא, כלהו מלין עלאין ויקירין, וכל מלה ומלה כתיב בה יקרה היא מפנינים, וכל חפצים לא ישוו בה.

פירוש הסולם

שמא) ​ויצג את המקלות וגו': פתח ר' אלעזר ואמר,​אם חכמת חכמת לך ולצת וגו'. אם חכמת חכמת לך, בוא וראה, ווי לרשעי עולם, שאינם יודעים ואינם מסתכלים בדברי תורה, וכשהם מסתכלים בה, הנה משום שאין בהם תבונה, דברי תורה דומים בעיניהם כאלו הכל היה דברים ריקנים ואין בהם תועלת. והכל הוא משום שהם ריקנים מדעת ותבונה, כי כל הדברים שבתורה כולם הם דברים עליונים ויקרים. ובכל מלה ומלה כתוב בה, יקרה היא מפנינים. וכל חפצים לא ישוו בה.