זהר

שמא) אבל בפורקנא בתראה, לא נפקת ברתא מהאי עבדא, כשפחה. אלא בקב״ה. בגין דאורייתא דאיהי חירו איהי עמה בגלותא בתראה, דאיהו חירו דילה. מה דלא הוה הכי בגלותא קדמאה, דלא הוה לה ולבנהא אורייתא, דאיהו חירו, דאורייתא ודאי איהי חירו, במלכותא דילה, ביקרא דילה, הה״ד. יקרה היא מפנינים.

פירוש מעלות הסולם

שמא) אבל בפורקנא בתראה וכו': אבל בגאולה האחרונה, לא תצא בת המלך מעבד זה כשפחה, אלא בהקב״ה, משום שהתורה שהוא ז״א במוחין דבינה, שהיא חירות כמ״ש חז״ל אל תקרי חרות אלא חירות, (עירובין נד.) היא עמה בגלות האחרון, שהוא החירות שלה, מה שלא היה כך בגלות הראשון במצרים, שלא היה לה למלכות ולבניה בני ישראל התורה, שהיא חירות. כי התורה שהוא ז״א היא חירות ודאי כשהתורה מאירה במלכות שלה, בכבוד שלה, זהו שנאמר יקרה היא מפנינים.