זהר

של) עוד בעא, לאתפשטא ולאתגליא, מתמן נפקו, אשא ורוחא ומיא, כלילן כחדא, ונפק יעקב, גבר שלים, ואיהו קול חד דנפיק ואשתמע. מהכא, מחשבה דהוה סתימא בחשאי, אשתמע לאתגליא.

פירוש הסולם

של) עוד בעא לאתפשטא וכו': המאציל רצה עוד להתפשט ולהתגלות משם, מהבינה, יצאו מהבינה אש רוח ומים כלולים יחד, שה"ס ג' קוין, ויצא יעקב איש תם. שהוא ז"א, והוא קול אחד שיצא ונשמע. מכאן נשמע, שהמחשבה שהיתה סתומה בחשאי, דהיינו הבינה, נשמעת להתגלות על ידי יעקב שהוא ז"א. פירוש. כי אומר לעיל, (בראשית ב' דף ק"מ אות ר"מ) תרין אינון דאשתמעו וכו' קול דיעקב ודבור דאתאחיד בהדיה, וזהו שאומר כאן, ואיהו קול חד דנפק ואשתמע, דהיינו קול אחד מתרין דאשתמעו הנ"ל. והבינה נקראת קול גדול דהוא דק ונפיק בחשאי כמ"ש שם בזהר אות רל"ט. וע"ש בהסולם, ואין להכפיל דברים.