זהר

של) וההוא מקטרגא נטיל קנאה מההוא ממנא דתחות ידיה. אמר, וכי לי יהיב קב"ה אינון דמתלבשן בחטאין וחובין, ולההוא ממנא דילי מסר ינוקין בלא חובא, דלא טעמון טעמא דחובה. מיד אזל לאפקא לון מתחות ידיה, ולא ישלוט בהו. וע"ד אקדים ליה וא"ל, הילדים אשר חנן אלהים את עבדך. לההוא עבדך, בלא חובא ובלא חטאה. ובגין דלא יהא שבחא לממנא דיליה יתיר מניה, בעא לאפקא לון מן ידוי.

פירוש הסולם

של) וההוא מקטרגא נטיל וכו': ומקטרג ההוא לוקח קנאה מאותו ממונה שתחת ידו. אמר, וכי לי נתן הקב"ה אותם המתלבשים בחטאים ועונות, ואל אותו הממונה שלי מסר ילדים בלא חטא, שלא היו טועמים טעם חטא. מיד הלך להוציאם מתחת ידו, שלא ישלוט עליהם. וע"כ הקדים רוח הקדש ואמר לו, הילדים אשר חנן אלקים את עבדך לעבד ההוא. דהיינו שחנן למסור לו ילדים שהם בלא עון ובלא חטא. וכדי שלא יהיה לממונה שלו שבח יותר ממנו, הוא רוצה להוציאם מידו.
ביאור המאמר שיש ה' בחינות נשמה, הנקראים נפש רוח נשמה חיה יחידה, שאין האדם נשלם זולתן. (כמ"ש לעיל בראשית ב' דף ל"ד ד"ה ופנימיות ע"ש). אמנם מועטים הם שיזכו לנרנח"י אלו בגלגול אחד. ויש שזוכים עד ג"ר דרוח בלבד, ומתים והם מתגלגלים שנית לקנות שאר חלקי הנשמה. ואותן הנשמות שמתו בג"ר דרוח נקראים תנוקות, כי מוחין אלו הם מוחין דיניקה, ונקראים ינוקי רביין דעלמא (כנ"ל בהקסה"ז דף ו' ד"ה ואלמלי). ונבחנים שמתו בלי חטא, כי בג"ר דרוח מאירה החכמה דקו שמאל המרחיקה מהם כל החטאים. ולמה מתים, הוא בסו"ה, ומיד עושקיהם כח, שבשביל שנמסרו למיתה הם קונים כח לזכות בשאר חלקי הנשמה. ומתי זה. הוא ביום הכפורים, כי אז ניתן להס"א השעיר לעזאזל, שהוא בדומה לאותו המוחין דיניקה, כי השעיר לעזאזל, ה"ס ג"ר דשמאל, אשר ע"י מיתת תנוקות אלו מתבטלים אלו המוחין דג"ר דשמאל. ולפיכך סמאל מקנא את הממונה שלו הממית אלו הילדים, משום שפוגם בזה ההארה של השעיר לעזאזל (ועי' בהסולם לעיל אות רכ"ח) ולפיכך רוח הקודש שהוא השכינה מזכירה לו אלו הנשמות של התנוקות, וז"ש (באות שכ"ח) רוח קודשא אמר אלין אינון ינוקי דלא חאבו וכו' וקטיל לון בלא חובא. דהיינו הנשמות שלא זכו אלא למוחין דיניקה, ומסר אותן הקב"ה לס"א להמיתן כדי שיקנו כח מהם, ע"י הקטגור שנעשה סנגור ביוה"כ, מכח הארת העזאזל שקבל. וז"ש, כיון דשמע מאינון ינוקי מיד סליק וכו' ינוקין דלהון דלא חאבו לקמך, אמאי מסרת לון לקטלא לון בלא חובא. כי הרגיש שע"י מסירתם לס"א למיתה מתקלקלת ההארה של עזאזל שקבל, ולפיכך נעשה סנגור עליהם. וז"ש, כד"א ומיד עושקיהם כח, כי לולא נמסרו למיתה, לא היה המקטרג הכללי נעשה למליץ יושר עליהם ביום הכפורים, וכיון שהמקטרג נעשה למליץ עליהם נמצא שהעושקים נתנו כח לנשמות הללו לקבל את שלמות שאר חלקי הנשמה. כי הודאת בעל דין כמאה עדים דמי. וז"ש קב"ה נטיל מלוי בכך וחס עלייהו. שמשלימם בשאר חלקי המוחין וז"ש (באות ש"ל) וההוא מקטרגא נטיל קנאה מההוא ממנא דתחות ידיה וכו', היינו משום שהוא פוגם הארת השעיר לעזאזל שלו. ולהיות אותו ממונה מבחינת דינים הקשים, שיוכל להתגבר עליו ויבטל גם הארתו. וז"ש ובגין דלא יהא שבחא לממנא דיליה יתיר מניה בעא לאפקא לון מן ידוי, שהוא צריך להציל הילדים מידו כדי שלא יתגבר עליו ויבטל הארת העזאזל שלו. ויהיה מעלתו חשובה יותר ממנו.