זהר

של) וע"ד כתיב, מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה. כד איהו באתדבקות ימינא, סלקא היא לעילא. וכד איהו באתדבקות שמאלא, ההוא סטר שמאלא, דאיהו רוח מסאבו, נחית מעילא לתתא, ושוי דיוריה בבר נש, ולא אעדי מניה. וברא דאוליד בההוא מסאבו איהו הוי בריה, מההוא רוח מסאב, איהו ההוא ברא.

פירוש הסולם

של) ועל דא כתיב מי יודע רוח בני האדם העולה וגו', כד איהו באתדבקות ימינא סלקא היא לעילא: וע"כ כתוב, ​מי יודע רוח בני האדם וגו' כי כאשר האדם הוא בדבקות הימין, עולה, האור שממשיך, ממטה למעלה, וכד איהו באתדבקות שמאלא, ההוא סטר שמאלא, דאיהו רוח מסאבו נחית מעילא לתתא, וכאשר האדם הוא בדביקות בהשמאל, אותו צד השמאל, שהוא רוח הטומאה יורד ממעלה למטה, דהיינו שממשיך הארת השמאל ממעלה למטה, ושוי דיוריה בבר נש ולא אעדי מניה, ומשים דירתו בהאדם, ואינו עוזב אותו, פירוש. כי מבאר ההפרש מצד הקדושה לצד הטומאה עם הכתוב, מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה. וז"ש כד איהו באתדבקות ימינא סלקא היא לעילא, דהיינו רוח בני האדם העולה היא למעלה. דהיינו ממטה למעלה. וז"ש רוח מסאבו נחית מעילא לתתא, דהיינו ורוח הבהמה היורדת היא למטה, וטעם הדבר וההפרש בין המשכת השפע ממטה למעלה אל המשכתו ממעלה למטה, כבר נתבאר לעיל (דף קע"א ד"ה אדם) וברא דאוליד בההוא מסאבו איהו הוה בריה מההוא רוח מסאב, והבן שהוליד בטומאה ההיא, הוא נחשב לבנו של רוח הטומאה ההוא.