זהר

שלט) ת"ח, זוהמא דכותי, אע"ג דאתגייר, קשה לפרוש מיניה זוהמא עד תלתא דרין, כ"ש בעוד שהוא כותי. כשרה דבהון, רות, ולא אשכחן בה שום דופי כלל. ודא הוא נפש השכלית. ערפה, שהיא נפש הבהמית, מיד חזרה לסרחונה ולקלקולה. אתא רבי חידקא, ונשקיה. אמר, ודאי דזעירין אינון דמתעברן זוהמותייהו מינייהו.

פירוש הסולם

שלט) ת"ח זוהמא דכותי וכו': בוא וראה, הזוהמא שבנכרי, אע"פ שנתגייר, קשה לו לפרוש ממנו הזוהמא עד ג' דורות. כל שכן שקשה לפרוש ממנו, בעוד שהוא נכרי. הכשרה שבהם, רות, אין אנו מוצאים בה שום דופי כלל. וזו היא הנפש השכלית. ערפה, שהיא הנפש הבהמית, מיד חזרה לסרחונה ולקלקולה, בא ר' חידקא ונשקו לר' שמעון, אמר, ודאי מועטים הם שהזוהמא שלהם נעברת מהם.