זהר

שלט) ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם. ר' חייא פתח, והרשעים כים נגרש וגו'. וכי אית ים נגרש. אין. דכד ימא נפקא מתקוניה, ואזיל בלא חבלא, כדין נגרש ואתתרך מאתריה, כמאן דרוי חמרא, ולא יתיב על בורייה, וסלקא ונחתא. מ"ט בגין, כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט. דמפקו מימוי, כל ההוא טינא דימא, וכל טנופא לשפוותיה.

פירוש הסולם

שלט) ויאטרו הבה נבנה וגו': רבי חייא פתח ​והרשעים כים נגרש וגו' ומקשה, וכי יש ים נגרש. ואומר, הן, כי כשהים יוצא ממקום תקונו, והולך לבלי גבול, כלומר, שרוצה לעבור את החול, שהוא גבולו, ולהשתפך על היבשה. אז הוא נגרש ויוצא ממקומו. כמו השכור מיין, ואינו יושב על היכנו אלא עולה ויורד, מהו הטעם, משום, כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט. שמימיו מוציאים כל טיט הים וכל טנופת. מקרקע הים אל שפתו.