חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

אות שלט

זהר

שלט) אשורנו וגו', ציורא ודיוקנא דאבוי, אתרשים ביה ממש. ומההוא זמנא דהוה במעהא דאמיה, מסטרא דילה, אתמתח ואושיט פסיעה לבר יתיר. כי מראש צורים אראנו, דא דיוקנא וציורא דאבוי ממש. כיון דהוה במעהא דאמיה, אשורנו, אושיט פסיעה לבר, ו' כגוונא דא.

פירוש הסולם

שלט) אשורנו וגו' ציורא וכו': אשורנו וגו'. הנה הציור והצורה של אביו נרשם בו ממש. ומאותו זמן שהיה במעי אמו, מצדה, נתפשט והושיט פסיעה יותר לחוץ. ומפרש, כי מראש צורים אראנו, זהו צורה וציור של אביו ממש. כיון שהיה במעי אמו, אשורנו, אושיט פסיעה לחוץ. ו' כעין זה.
פירוש. דורש את הכתוב על ישראל של מעלה, שהוא ז"א. שצורתו הוא כמו אבא ממש, שהיא חכמה דימין דהיינו או"א עלאין, שה"ס חסדים מכוסים. וז"ש, כי מראש צורים אראנו. דא דיוקנא וציורא דאבוי ממש, דהיינו חסדים מכוסים מחכמה. כמו או"א עלאין. שהי' אינו יוצא מאויר שלהם לעולם (כנ"ל ב"א דף רנ"א ד"ה נחית) כיון דהוה במעהא דאמיה. היינו שנכלל בבינה והוציא שם ג' קוין, בסוד תלת מחד נפקי וכו' (כנ"ל ב"א דף רפ"ז ד"ה תלת) אז אשורנו. שהוא מלשון תמוך אשורי, דהיינו פסיעות, שפירושו אושיט פסיעה לבר, דהיינו שעושה פסיעה לחוץ מגבול אביו, והחכמה מתגלה בו, ופסיעה זו ה"ס המלכות המחוברת עם ז"א. שבמלכות זו מתגלה החכמה. ו' כגוונא דא. הו' הוא כעין זה, שניכר בו הפסיעה וההתפשטות לחוץ. כי מצד צורת אבא היה ז"א צריך להיות י', כי אבא הוא י' כנודע. אמנם מתוך שנתפשט פסיעה לבר הוארך ונעשה ו' ויש לו התפשטות יותר מאבא.