זהר

שלח) ת"ח, עד לא אתגזר אברהם, הוה ממליל עמיה מגו מחזה בלחודוי, כמה דאתמר דכתיב, היה דבר ה' אל אברם במחזה וגו'. במחזה: בההוא חיזו דרגא דכל דיוקנין אתחזיין ביה, כמה דאתמר. והאי מחזה איהו רזא דברית.

פירוש הסולם

שלח) ת"ח עד לא אתגזר וכו': בוא וראה, כל עוד שלא נמול אברהם, היה הקב"ה מדבר עמו מתוך מחזה בלבד, שה"ס הנוקבא במקומה, שעליה נאמר, ואל זועם בכל יום, כנ"ל. כמו שלמדנו, שכתוב, ​היה דבר ה' אל אברם במחזה, במחזה, פירושו, באותה המראה. דהיינו הנוקבא, שהיא מדרגה שכל הצורות נראות בה, דהיינו כל ג' הקוין ימין שמאל אמצע. כמו שלמדנו. ומחזה הזה, הוא סוד הברית, דהיינו הנוקבא, שהברית מאיר בה.