זהר

שלח) וברוחא דאקרי הבל, דאתבסם יתיר בכללא דגופא קדישא. נפקין אחרנין דמבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא, ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין. ושמעין מה דשמעין מעילא, ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו.

פירוש הסולם

שלח) וברוחא דאקרי הבל וכו׳: וברוח הנקרא הבל, שהוא יותר מבושם בכלל גוף הקדוש, יוצאים רוחות אחרים המבושמים יותר, והם מתדבקים בגוף ולא מתדבקים. כולם תלוים באויר (כנ״ל ויקרא אות תל״ב) והם יוצאים מכלל רוחות הטמאות הנ״ל. ושומעים מה ששומעים למעלה ומהם יודעים הרוחות שלמטה, כי הם אומרים להם. (כמ״ש שם).