זהר

שלח) ובגיני כך כתוב, ויהי בהיותם בשדה. בשדה, דא אתתא, כד"א כי בשדה מצאה וקין קני על נוקבא יתירה, דאתילידת עם הבל. דכתיב, ותוסף ללדת והא אתמר.

פירוש הסולם

שלח) ובגיני כך כתיב ויהי בהיותם בשדה, בשדה דא אתתא, כד"א כי בשדה מצאה: ומשום זה כתוב ​ויהי בהיותם בשדה, בשדה יורה אשה, כמו שאתה אומר, בשדה מצאה, שהמדובר הוא שם באשה, אף בשדה שבכאן המדובר הוא באשה. וקין קני על נוקבא יתירה דאתילידת עם הבל, דכתיב ותוסף ללדת, והא אתמר. וקין קנה את הבל על נוקבא יתרה שנולדה עם הבל שכתוב ותוסף ללדת את אחיו את הבל, ב' פעמים את באים לרבות, ב' נוקבות שנולדו עם הבל.
ולהבין הדברים, צריכים לידע ענין ההפרש של נשמת קין והבל על בורים. ודע, שנשמות קין והבל, היו צריכים להיות נשמה אחת כמו שת, אלא מתוך שאדם נזדווג עם חוה מטרם שעשה תשובה על חטא דעצה"ד, והיה הזוהמא של הנחש דבוקה בהם, ע"כ הוליד רק חציה השמאלי של הנשמה, בפירוד מצד הימין, ששם המקום של זוהמא דחויא, וע"כ נקרא שמו קין, כמ"ש ר"י (לעיל באות של"ד) קין קינא דמדורין בישין דאתו מסטרא דמסאבא לעלמא, דהיינו כמבואר, שצד השמאל של הנשמה הוא המקום והמדור של זוהמא דחויא. אבל בצד הימין של הנשמה אין לו שום מקום להאחז בו. וע"כ אח"כ שעשה תשובה על חטאו, הוליד אז נשמת הבל (כנ"ל באות של"א), שהוא הצד הימין של אותה הנשמה, שאין שם מקום לזוהמא דחויא.
וכבר ידעת שכל נשמה נמשכת ברזא דתלת נקודין חולם שורק חירק, בסוד השם אלקים. אשר נקודת החולם ה"ס אתוון מ"י דאלקים והוא צד ימין. ונקודת השורק ה"ס אתוון אל"ה דאלקים וה"ס צד שמאל. וקו אמצעי יוצא על מסך דנקודת החירק המיחד אותיות מ"י אל"ה זה בזה ואשתלם שמא דאלקים. ומתחילה יוצא סדר הזה בבינה, ואח"כ בזו"ן, ואח"כ בנשמות, (כנ"ל בפ' לך דף ד' ד"ה פירוש ע"ש) גם נודע שמשורשם נבחנים אתוון מ"י לבחינת ג"ר ואתוון אל"ה לבחינת ו"ק. אשר מבחינת פרצוף, נבחן החלק שמחזה ולמעלה לבחינת מ"י, ששם בחינת ג"ר דגוף הפרצוף. והחלק שמחזה ולמטה נבחן לבחינת אל"ה להיותו בחינת ו"ק דגוף הפרצוף. ולפי"ז נמצא אשר הבל להיותו בחינת מ"י הוא בחינת מחזה ולמעלה. וקין בהיותו בחינת אל"ה, הוא מחזה ולמטה.
גם ידעת, שמכח מיתוקה של המלכות בהבינה והכללתן זו בזו, יצאו ד' מלכיות, ב' מלכיות הן מבחינות בינה ומלכות שבנקודת הבינה, וב' מלכיות הן מבחינת בינה ומלכות שבנקודת המלכות. וכבר דברנו מזה לעיל (דף קפ"ד ד"ה לזמנין גוברין ולעיל דף ע"ח ד"ה וזה אמרו ע"ש) ובגלוי אין יותר מג' מלכיות, שב' מלכיות משמשות מחזה ולמעלה של פרצוף המלכות, שהם בינה ומלכות דבינה, ואחת מחזה ולמטה שלה, דהיינו בחינת בינה דמלכות לבדה, אבל מלכות דמלכות להיותה מדת הדין מבחינת המלכות דצמצום א', שאינה ראויה לקבל לתוכה אור ישר רק או"ח לבד, ע"כ נגנזה. שז"ס מ"ש לעיל (ב"א דף פ"ו ד"ה וזה) שאין פני אדם מחזה ולמטה דזו"ן. ומטעם מלכות הרביעית הזאת שנגנזה, נעשתה הנוקבא לבחינת עץ הדעת טוב ורע כנ"ל (בהקדמת הזהר דף קכ"ד אות קכ"ג ד"ה אמאי) לא זכי הא רע, שפירושו, שאם ממשיך מקום הזווג למחזה ולמטה, הוא מגלה בזה את המלכות הרביעית שנגנזה, אשר בהתגלותה תיכף מסתלקים האורות, כנ"ל (בפ' נח דף ק"ח ד"ה פירוש).
ולפי זה נמצא, שהבל, אשר הוא בחינת מ"י ובחינת מחזה ולמעלה כנ"ל, יש לו ב' מלכיות, שה"ס בינה ומלכות דבינה, דהיינו שיצאו עם נשמתו ב' נוקבין, המרומזות בב"פ את, שבהכתוב ותוסף ללדת את אחיו את הבל. אבל קין להיותו בחינת אל"ה, ובחינת מחזה ולמטה, אין לו אלא מלכות אחת, שהיא בחינת בינה דמלכות, אבל מלכות הד' שהיא מלכות דמלכות, חסרה לו, וז"ס שעם נשמת קין יצאה רק נוקבא אחת, דהיינו רק מלכות הג' בלבדה.
וזה אמרו בשדה, דא אתתא וכו', וקין קני על נוקבא יתירה דאתילידת עם הבל, דהיינו שרצה לגלות ולעשות זווג על מלכות הד' החסרה לו, ויהיו לו ב' נוקבין כמו שיש להבל. והוא ממש כמו החטא של עץ הדעת, שהנחש פיתה אותם לעשות הזווג מחזה ולמטה כדי שיוכל להמשיך האורות ממעלה למטה (כנ"ל בהקדמת הזהר דף קצ"ט אות ר"י), שמחמת זה נגלתה מלכות הד' שנסתלקה מחמתה כל האורות, ונקנסה עליו המיתה. כי הסתלקות אור החיים הוא מיתה. כמ"ש לעיל (דף ק"פ ד"ה ועל) וז"ש לעיל (דף קצ"א ד"ה ודאי קין ברא) שהריגת הבל היא ענין אחד עם החטא דעצה"ד, כי אף הוא רצה לגלות הזווג מחזה ולמטה, על מלכות הד' וכיון שנגלתה מלכות הזאת תכף נסתלקו האורות מכללות נשמות קין והבל, שהם בחינת הג"ר, והכלים שהם בחינת ו"ק נפלו לקליפות. אבל אורות אינם נופלים לקליפות אלא שמסתלקים לשורשם העליון. ונמצא אשר הבל, שהוא בחינת ג"ר נסתלק לשורשו ומת. וקין שהיה רק בחינת ו"ק נפל לקליפות, באופן שכל ההפרש מהריגת הבל לחטא דעצה"ד, הוא, כי אדם היה כלל כל הנשמות ע"כ נגע חטאו לכל העולם. וקין והבל נגע החטא לבחינת נשמתם בלבד.